לאחרונה הגעתי לפגישה בבית ספר ציבורי מקומי. עליי להודות שלא דרכתי באחד כזה (מסיבות אלו ואחרות) זמן רב מאוד. מהשנייה שדרכתי בשטח בית הספר, הייתי בהלם!!! עזבו אתכם מתלבושת אחידה; אני חושבת שקליפ מוזיקה שמותר להקרין רק אחרי 22:00 הציג לבוש צנוע יותר ממה שלבשו האנשים בבית הספר הספציפי הזה. בעשרת הצעדים הראשונים ראיתי גופיות שחשפו בטן, מכנסיים קצרצרים במיוחד, חצאית בגזרה שלכאורה הייתה אמורה להיות צנועה אך בקושי כיסתה משהו, ומכנסי ג'ינס שהיו תלויים כל כך נמוך, שנאלצתי לרסן את עצמי פיזית כדי לא להרים אותם! ואלה היו רק המורים!

אני בעצמי למדתי בבית ספר ציבורי בעבר הדי רחוק (אחרי עידן הדינוזאורים אבל לפני הטלפונים הניידים). אמנם לא היה קוד לבוש בבית הספר, אבל היה קו כללי ומקובל שלא חצינו אותו. לא לבשנו שום דבר שהיה מתאים יותר לחוף הים מאשר לכיתה: לא מכנסיים קצרים, לא חולצות ללא שרוולים, ולא חולצות בטן. זה לא שהתלבשנו בצניעות כי הייתה לנו מודעות גבוהה יותר שהכתיבה את בחירות הלבוש שלנו. לא קראנו לזה לבוש צנוע, פשוט קראנו לזה לבוש בית-ספרי הולם. פשוט לא היה לנו את הגבול המטושטש שבין ההולם לבין הלא הולם.

היה לי דחף עצום לכנס אסיפת חירום באודיטוריום של בית הספר ולתת לילדים (וגם למורים, וגם להנהלה) כמה טיפים לאופנה. בנות! אם אתן רוצות למשוך תשומת לב, תלבשו חולצת כותנה נוחה, חצאית קלאסית באורך הברך ותשאירו קצת לדמיון. בנים! חולצת פולו עם שרוול קצר ומכנסי חאקי נחמדים גורמים לכם להיראות מטופחים וחכמים. מורים! תתלבשו בצורה מכובדת ובהתאם לגילכם, ותראו איך התלמידים שלכם לוקחים אתכם קצת יותר ברצינות. אולי אנחנו לא צריכים קוד לבוש בבית הספר לשיעור, אלא לבוש בית-ספרי עם קצת קלאס!