עם צללית המתרחבת בהדרגה מהמותניים ועד לקו המכפלת – ללא קשר לאורכה – חצאית ה-A היא בחירה אופנתית צנועה המחמיאה כמעט לכל גזרה. עם יתרונות כה ברורים, אולי תחשבו שגזרת ה-A קיימת מאז ומעולם. אך בעוד שחצאיות מתרחבות באורך מקסי היו סטנדרט בתקופה האדוארדית ועשו קאמבק בחצאיות המידי והברך של שנות ה-30 וה-40, אולי יעניין אתכם לדעת שגזרת ה-A חבה את שמה למעצב האופנה הצרפתי המפורסם כריסטיאן דיור, שהפך אותה למרכז קולקציית האביב שלו בשנת 1955.

גזרת ה-A של דיור הייתה ספציפית מאוד: חצאית מתרחבת שמעליה מותן חלקה הממשיכה אל עבר כתפיים צרות. דיור היה מפורסם בהלבשת הדוגמניות שלו בז'קטים קטנים ושיקיים, ותלבושת ה-A המזוהה עמו הלכה בקו זה, עם ז'קט בעל כתפיים צרות שהתרחב מעט בירכיים וכיסה חצאית מתרחבת אפילו יותר.

בשנת 1958 הציג איב סן לורן וריאציה למראה ה-A של דיור, לה הוא קרא קו ה"טרפז". תוך שמירה על ההתרחבות הרחבה של דיור מהכתפיים ועד למכפלת, הקולקציה הזו החליקה מעבר למותניים מבלי להגדיר אותן, ויצרה שמלות ש–במבט מודרני– נראות כמו מפגש קומי בין אופנה עילית לבגדי היריון!

שמלות ה"טרפז" הדרמטיות של איב סן לורן לא השפיעו רבות על השוק הפופולרי, אך עד מהרה, חצאיות ושמלות בגזרת A פחות קיצונית היו בכל מקום – ועל כולן.

חצאיות בגזרת A הן עדיין בחירה פופולרית עבור נשים מודרניות המחפשות פריטי לבוש בסיסיים, צנועים אך אופנתיים – ללא קשר למבנה גופן. עם מותן המוגדרת על ידי כיווצים או תפרים, חצאית ה-A מונחת ברכות על הירכיים, מה שהופך אותה למחמיאה עבור נשים בעלות ירכיים רחבות, שקווי המתאר שלהן מאוזנים על ידי המכפלת הרחבה. נשים בעלות מבנה גוף רחב בחלק העליון אוהבות את האופן שבו עיצובי ה-A מפחיתים את הדגש על פלג הגוף העליון, ומעניקים מראה קרוב יותר לצורת שעון חול. לבסוף, גם נשים רזות ובעלות ירכיים צרות נהנות ממראה ה-A, שמוסיף נגיעה של קימורים, מבלי להתפשר על הצניעות.