"ראש, כתפיים, ברכיים ובהונות" הוא פזמון של שיר שרבים מאיתנו שרים עם הילדים הקטנים שלנו. עבור הקטנים זו דרך מהנה ללמוד את חלקי הגוף השונים; עבור רבים מאיתנו המבוגרים, הוא יכול לסייע בהגדרת הקווים המנחים ללבוש צנוע.

לבוש צנוע הוא יותר מסתם להכניס אמונה לאופנה. מדובר בפילוסופיית חיים שמוצגת כלפי חוץ בלבוש שאנו לובשים. התלבשות בהתאם להוראות דתיות או השקפות אישיות הופכת את הפעולה היומיומית של התלבשות להצהרה על מי שאנחנו ועל מה שאנחנו מייצגים.

לכל קבוצה דתית ותרבותית יש דרך משלה להגדיר צניעות.

אז בואו נבחן את שיר הילדים שלנו מנקודת מבט בוגרת יותר:

ראש

קבוצות דתיות רבות מצפות מנשים נשואות לכסות את ראשן, חלקן מצפות גם מבנות לאמץ כיסוי ראש מגיל צעיר. כובעים, מטפחות, רדידים, פאות - לכולם יש תפקיד. תסתכלו על הצד החיובי, עבור רבות מאיתנו אין דבר כזה "יום שיער רע"!

כתפיים

כיסוי הכתפיים ולבישת שרוולים הם חלק בלתי נפרד מהשגרה; בעוד שנשים מסוימות לעולם לא ייצאו עם חולצה ללא כתפיות, אחרות לעולם לא ייראו בשום דבר שחושף את המרפקים או עצמות הבריח שלהן. אורכי שרוולים וקווי מחשוף יכולים להיות עניין פוליטי של ממש.

ברכיים

מלחמות נפתחו על דברים פחותי ערך מאורך חצאית של אישה. מתחת לברך, לא רק בעמידה אלא גם בישיבה, הוא הנורמה עבור נשים מסוימות שמתלבשות בצניעות. גם אורך רב מדי הוא בעיה, בעוד שעבור אחרות הצצה של קרסול היא לא באה בחשבון.

ישנן קבוצות דתיות שמתירות, ואף מעודדות, נשים ללבוש מכנסיים, אחרות אוסרות זאת.

בהונות

נעליים פתוחות הן גם נקודת מחלוקת עבור חלק, בעוד שעבור אחרות זה ממש לא נושא.

זה "אופנתי" בחברה של היום לתאר נשים שמתלבשות בצניעות מסיבות דתיות, אישיות או אידיאולוגיות כמי שסובלות מדיכוי מצד התרבות שלהן או מצד היררכיות גבריות. נשים רבות ששומרות על לבוש צנוע יגידו לכן שהן מוצאות בכך שחרור. צנוע לא אומר מיושן, מדוכא או כנוע. זה אומר להיראות בזכות מי שאת כאדם. לבוש צנוע יכול להיות נהדר, מודרני ומחמיא להפליא.

Kosher Casual מברכת על כל המאמצים להתלבש בצניעות, לא משנה איך זה מוגדר. הם מייצרים מגוון מוצרים שעונים על ההגדרות הרבות. הם מכירים בכך שאכן קיימות פרספקטיבות רבות על צניעות בעולמות היהודיים, הנוצריים ואפילו החילוניים, שלכל אחד מהם הנחיות צניעות שונות.